payless.host
DNS בעברית פשוטה: רשומות A, רשומות MX ושרתי שמות
עודכן 22 בנוב׳ 2026
מה עושה DNS
DNS מתרגם שמות דומיין לכתובות שמחשבים יכולים להשתמש בהן. כשמקלידים את הדומיין בדפדפן, DNS מנתב את המבקר לשרת שבו נמצא האתר. כשמגיע מייל לדומיין, DNS מנתב אותו לשרת הדואר.
השליטה ב־DNS נמצאת אצל רשם הדומיין או אצל ספק האחסון. שינויים לוקחים זמן להתפשט, בדרך כלל דקות ולפעמים שעות.
שלושת סוגי הרשומות החשובים
רשומות A מצביעות מהדומיין לשרת אינטרנט. רשומת A ממפה שם דומיין לכתובת IP בפורמט 192.0.2.1. לרוב נדרשות שתיים: אחת לדומיין החשוף (example.com) ואחת ל־www (www.example.com), ושתיהן מצביעות לאותה כתובת.
רשומות MX מנתבות דואר. הן מצביעות לשרתי דואר לפי שם מארח ולא לפי כתובת IP, ולכל אחת מהן יש מספר עדיפות. המספר הנמוך נבדק קודם. לדומיין יכולות להיות כמה רשומות MX כגיבוי.
שרתי שמות (Nameservers) קובעים איזו מערכת DNS עונה לשאילתות על הדומיין. שינוי שרתי השמות מעביר את השליטה ב־DNS לספק אחר לגמרי. חברות אחסון דורשות זאת לעיתים קרובות, כדי לנהל את הרשומות בעצמן.
איך מוסיפים רשומת A
נכנסים לחשבון ברשם הדומיין או בספק ה־DNS. מחפשים הגדרות DNS, ניהול DNS או רשומות DNS. המיקום משתנה בין ספקים. כדאי לחפש "Advanced DNS" או "Manage DNS".
לוחצים על Add Record או על המקבילה לו, ובוחרים A Record מתוך רשימת הסוגים.
בשדה Host מזינים @ לדומיין החשוף, או www לגרסת ה־www. בחלק מהממשקים משאירים שדה ריק במקום @.
מדביקים בשדה Value או Points To את כתובת ה־IP שספק האחסון נתן. TTL (time to live) מוגדר ל־3600, או נשאר בברירת המחדל.
שומרים. הרשומה נראית תוך שעה, אבל ההתפשטות המלאה עשויה להימשך יותר.
מה עלול להשתבש: הטעות הנפוצה היא הקלדה שגויה של כתובת ה־IP. מעתיקים את הכתובת ולא מקלידים אותה מחדש. רשומה שנוספה לדומיין שגוי קורית כשמנהלים כמה דומיינים. כדאי לבדוק את שם הדומיין בראש העמוד.
איך בודקים שזה עבד: מחכים עשר דקות ואז נכנסים לדומיין בדפדפן. אם האתר לא נטען, מחכים שעה נוספת. כדי לוודא שרשומת A קיימת, משתמשים בכלי לבדיקת DNS, למשל whatsmydns.net, ומחפשים את הדומיין. כתובת ה־IP צריכה להופיע בתוצאות.
איך מוסיפים רשומת MX
באותו אזור ניהול DNS לוחצים על Add Record ובוחרים MX Record.
משאירים את השדה Host ריק או מזינים @. בשדה Mail Server מזינים את שם המארח שספק הדואר נתן. בדרך כלל זה משהו כמו mail.example.com או mx1.emailprovider.com.
קובעים את העדיפות. אם מוסיפים רשומת MX אחת, מזינים 10. אם ספק הדואר סיפק כמה רשומות עם עדיפויות שונות, מזינים אותן בדיוק כפי שניתנו.
שומרים. ניתוב הדואר מתעדכן תוך כמה שעות.
מה עלול להשתבש: הזנת כתובת IP במקום שם מארח שוברת את הרשומה, כי רשומות MX אינן מקבלות כתובות IP. הוספת רשומת MX בלי לעדכן או להסיר רשומות ישנות עלולה לפצל את הדואר בין שתי מערכות.
איך בודקים שזה עבד: שולחים הודעת בדיקה לכתובת בדומיין מחשבון חיצוני. ההודעה צריכה להגיע. לאישור, משתמשים בכלי לבדיקת MX ומחפשים את הדומיין. שם שרת הדואר צריך להופיע עם מספר העדיפות שלו.
איך משנים שרתי שמות
שינוי שרתי שמות מעביר את השליטה ב־DNS. בדרך כלל עושים זאת כשעוברים לספק אחסון חדש, שמנהל את ה־DNS עבור הדומיין.
ספק האחסון ייתן שתי עד ארבע כתובות של שרתי שמות, כמו ns1.hostingprovider.com ו־ns2.hostingprovider.com. מעתיקים אותן.
נכנסים לחשבון ברשם הדומיין, החברה שבה נרשם הדומיין, שאולי אינה ספק האחסון. Namecheap הוא רשם נפוץ. Hostinger מציעה גם רישום דומיינים וגם אחסון.
מחפשים Nameservers, Name Server Settings או DNS Settings, ולוחצים על Change או Edit.
בוחרים Custom Nameservers אם האפשרות מופיעה. מדביקים את שרתי השמות שספק האחסון נתן, אחד בכל שדה. מסירים שרתי שמות ישנים.
שומרים. השינויים לוקחים ארבע עד ארבעים ושמונה שעות להשלמה, אבל האתר עשוי להגיב מוקדם יותר.
מה עלול להשתבש: שינוי שרתי השמות לפני שחשבון האחסון מוכן פירושו שהאתר ירד עד שה־DNS יתעדכן. קודם מקימים את האחסון, ורק אחר כך מחליפים שרתי שמות. הסדר שבו מזינים את השרתים בדרך כלל אינו משנה, אבל מזינים אותם בדיוק כפי שניתנו.
איך בודקים שזה עבד: אחרי כמה שעות בודקים עם כלי לבדיקת שרתי שמות ומחפשים את הדומיין. התוצאות צריכות להציג את שרתי השמות החדשים. נכנסים לאתר, והוא אמור להיטען מהאחסון החדש. תשובות DNS ישנות עלולות להישאר במקומות מסוימים יום או יותר. זה תקין.
כשהשינויים ב־DNS לא מופיעים
שינויי DNS מתפשטים במהירויות שונות ברחבי האינטרנט. המכשיר עשוי לשמור במטמון תשובות DNS ישנות למשך שעות. כדי לראות את נתוני ה־DNS העדכניים, משתמשים בכלי בדיקה מקוון ולא בזיכרון הדפדפן.
אם רשומה עדיין לא מופיעה אחרי עשרים וארבע שעות, נכנסים שוב להגדרות ה־DNS ובודקים שהרשומה נשמרה. נקודה בסוף השם, רווח מיותר או טעות הקלדה בשם המארח יגרמו לכישלון שקט של הרשומה.
שינוי שרתי השמות דורס את כל רשומות ה־DNS. אם הגדרתם רשומות A או MX ברשם, ואחר כך העברתם את שרתי השמות לספק האחסון, הרשומות האלה ייעלמו, אלא אם יוצרים אותן מחדש אצל ספק ה־DNS החדש.
