ENHEIT

payless.host

איך להעביר אתר לספק אירוח חדש בלי השבתה

עודכן 22 בנוב׳ 2026

לפני שמתחילים

העברת אתר בין ספקים פירושה הפעלה של האתר בשני מקומות במשך זמן קצר, ואחר כך החלפת הכתובת. האתר הישן נשאר פעיל עד שהחדש מוכן ונבדק. נדרשת גישה לפאנל הניהול של שני הספקים, לחשבון אצל רשם הדומיין, ולדרך לערוך קובץ במחשב.

כדאי לתכנן בין יומיים לארבעה ימים מההתחלה ועד הסוף. רוב הזמן הוא המתנה לעדכון מערכות, ולא עבודה פעילה.

שלב 1: הקמת אירוח אצל הספק החדש

פותחים חשבון אצל הספק החדש ובוחרים חבילה שמתאימה לפחות לחבילה הנוכחית, או עולה עליה. אם האתר משתמש בחמישה GB של אחסון ובעשרים GB של תעבורה חודשית, החבילה החדשה צריכה לכלול לפחות את זה.

מחיר ההתחלה של אחסון שיתופי אצל DreamHost עומד על 2.89 EUR לחודש. מחיר החידוש הוא 10.99 לאחר 12 חודשים. אצל HostGator מחיר ההתחלה הוא 3.75 USD לחודש, ולאחר 36 חודשים המחיר הופך ל־10.99.

אחרי שהחשבון פעיל, רושמים את שרתי השמות (nameservers) שהספק החדש מספק. בדרך כלל מדובר בשתי כתובות, כמו ns1.example.com ו־ns2.example.com. אלה יידרשו בשלב החמישי. עדיין אין לשנות דבר אצל רשם הדומיין.

שלב 2: העתקת האתר לספק החדש

מורידים את קבצי האתר מהספק הישן באמצעות FTP או מנהל הקבצים בפאנל הניהול. כך נוצר גיבוי מקומי. את אותם הקבצים מעלים לתיקייה public_html או www אצל הספק החדש.

את בסיס הנתונים מייצאים מהספק הישן דרך phpMyAdmin או כלי דומה. בוחרים באפשרות Export ושומרים את קובץ ה־.sql. יוצרים בסיס נתונים חדש אצל הספק החדש, ומייבאים אליו את הקובץ.

קובץ ההגדרות של האתר, wp-config.php לוורדפרס או config.php למערכות אחרות, נערך כך שיצביע על שם בסיס הנתונים, שם המשתמש והסיסמה שהספק החדש הקצה. את הקובץ הערוך מעלים בחזרה.

מה עלול להשתבש: הרשאות הקבצים לא תמיד עוברות נכון, וכתוצאה מכך תמונות לא נטענות או מופיעות שגיאות. בתוך מנהל הקבצים של הספק החדש קובעים הרשאה 755 לתיקיות ו־644 לקבצים. ייבוא בסיס הנתונים עלול להיכשל אם השרת החדש רץ על גרסת MySQL ישנה יותר. הודעת השגיאה תציין את השורה שנכשלה, וניתן לערוך את קובץ ה־.sql ולהסיר ממנו פקודות שאינן תואמות.

שלב 3: בדיקת האתר אצל הספק החדש

האתר נמצא כעת בשני מקומות, אבל הדומיין עדיין מפנה לספק הישן. כדי לראות את הגרסה החדשה, עורכים את קובץ ה־hosts במחשב. ב־Windows הקובץ נמצא ב־C:\Windows\System32\drivers\etc\hosts. ב־Mac הנתיב הוא /etc/hosts. מוסיפים שורה עם כתובת ה־IP של הספק החדש ושם הדומיין, מופרדים ברווח.

שומרים את הקובץ, ואז פותחים את הדומיין בדפדפן. הגרסה שנראית עכשיו היא עותק של הספק החדש. בודקים את הניווט בין הדפים, את הטפסים, ומוודאים שהתמונות נטענות. אם משהו נשבר, האתר הישן ממשיך לפעול, והגולשים רואים אותו.

מה עלול להשתבש: עריכת קובץ ה־hosts עלולה לדרוש הרשאות מנהל. כתובות שנרשמו בתוך התוכן עלולות להמשיך להצביע על הספק הישן. חיפוש והחלפה בבסיס הנתונים מתקנים זאת, אבל כדאי לגבות לפני כן. הדוא"ל עלול להפסיק לפעול אם הספק החדש עדיין אינו מטפל בו. לכן רשומות ה־DNS של הדוא"ל נשארות מצביעות על הספק הישן עד לסיום ההעברה.

שלב 4: הורדת ה־TTL אצל רשם הדומיין

נכנסים לחשבון אצל רשם הדומיין ומוצאים את הגדרות ה־DNS. ה־TTL, או זמן החיים, קובע כמה זמן שרתים אחרים זוכרים את כתובת הדומיין. מורידים את הערך מברירת המחדל, שהיא לעיתים 86400 שניות, ל־300. כך הכתובת מתעדכנת בכל מקום תוך חמש דקות מרגע השינוי, ולא תוך יום שלם.

ממתינים 24 שעות. ערכי ה־TTL הישנים עדיין שמורים במטמון ברחבי האינטרנט, וההמתנה מבטיחה שכולם פגים לפני שממשיכים.

שלב 5: הפניית הדומיין לספק החדש

באותן הגדרות DNS מחליפים את שרתי השמות הישנים בשרתים שהספק החדש סיפק בשלב הראשון. שומרים את השינוי. הדומיין מפנה כעת לספק החדש, אבל עדכון הרשומות בכל שרתי ה־DNS בעולם לוקח דקות עד שעות.

מסירים את השורה שהוספנו לקובץ ה־hosts בשלב השלישי, כדי לראות את אותה גרסה של האתר שכל שאר הגולשים רואים.

מה עלול להשתבש: הפצת ה־DNS אינה מיידית. במשך כמה שעות חלק מהגולשים יראו את הספק הישן וחלק את החדש. בשלב הזה לא מוחקים דבר אצל הספק הישן. אם מתגלה בעיה, אפשר להחזיר את שרתי השמות, ורוב הגולשים לא יראו כלל את הגרסה החדשה.

שלב 6: אימות והמתנה

בודקים את האתר ממכשיר שלא שימש לכך קודם, או מטלפון דרך רשת סלולרית ולא דרך רשת הבית. שני אלה עדיין עשויים להשתמש ב־DNS שבמטמון. בודקים שוב אחרי שעה, ושוב אחרי שש שעות. כשהאתר נטען באופן עקבי מהספק החדש ופועל כמו שצריך, כדאי להמתין עוד יום לפני שנוגעים בספק הישן.

את הדוא"ל בודקים בנפרד. אם הדומיין משמש גם לדוא"ל, מוודאים שההודעות מגיעות. אם לא, ייתכן שצריך לתקן את רשומות ה־MX אצל רשם הדומיין, כך שיצביעו על ספק הדוא"ל.

שלב 7: ביטול האירוח הישן

אחרי שהאתר החדש פעל 48 שעות ללא בעיות, אפשר לסגור את חשבון האירוח הישן. לפני כן מורידים גיבוי אחרון של הקבצים ושל בסיס הנתונים. InterServer גובה 2.50 USD בחודש הראשון, ואחר כך 7.00. לכן כדאי לתזמן את הביטול כך שלא ישולם על שני הספקים בתעריף הגבוה.

הספקים במאמר