ENHEIT

payless.host

העברת אתר בלי לאבד דירוג בגוגל: מדריך שלב אחר שלב

עודכן 22 בנוב׳ 2026

לפני שמתחילים

העברת אתר בלי לפגוע בדירוג במנועי החיפוש דורשת תכנון, לא מהירות. כדאי להקדיש שעתיים לעבודה רצופה, בלי הפרעות. ההעברה עצמה לוקחת עשרים דקות. יתר הזמן הולך לבדיקות.

לפני כל דבר אחר, יש לגבות את האתר במלואו מהספק הנוכחי. את הגיבוי מורידים למחשב. אם הספק מציע גיבויים אוטומטיים, מורידים את האחרון שבהם. אין להניח שהוא יישאר זמין אחרי ביטול החשבון.

כדאי לבדוק שפרטי הכניסה לרשם הדומיין עובדים, ושאפשר לערוך רשומות DNS. אם הדומיין נרשם דרך הספק הנוכחי, מומלץ להעביר אותו קודם לרשם כמו Namecheap. דומיין שנמצא אצל הספק שעוזבים אינו בשליטה מלאה.

שלב 1: הקמת הספק החדש בלי להפנות את הדומיין

ההרשמה לספק החדש נעשית בלי לשנות עדיין את שרתי השמות של הדומיין. העלאת האתר נעשית דרך כתובת זמנית או דומיין לבדיקות. רוב הספקים מספקים כזה אוטומטית.

במעבר ל־HostGator מעלים את הקבצים דרך cPanel. ב־DreamHost משתמשים ב־SFTP או במנהל הקבצים שבפאנל. השיטה משתנה, אבל כל ספק מתעד אותה.

ייבוא מסד הנתונים נעשה דרך phpMyAdmin או כלי הייבוא של הספק. קובץ ההגדרות של האתר מעודכן כך שיצביע על מסד הנתונים החדש. באתרי WordPress מדובר בקובץ wp-config.php.

כדאי לבדוק את כתובת הבדיקה בדפדפן ולעבור על כל העמודים המרכזיים. טפסים, תמונות וכניסה למערכת. מה שנשבר בבדיקה ישבר גם באתר החי.

שלב 2: הורדת ערך ה־TTL של ה־DNS

נכנסים לממשק של רשם הדומיין או של ניהול ה־DNS. מאתרים את הגדרת ה־TTL (זמן החיים) של רשומת ה־A, ומורידים אותה ל־300 שניות.

השינוי אומר לרשתות לבדוק עדכונים כל חמש דקות, ולא כל כמה שעות. יש לבצע אותו 24 שעות לפני ההעברה. בלעדיו, חלק מהגולשים יראו את האתר הישן שעות אחרי המעבר.

שלב 3: הפניית הדומיין לספק החדש

משנים את רשומת ה־A של הדומיין לכתובת ה־IP שהספק החדש סיפק. אם הספק החדש עובד עם שרתי שמות, מעדכנים אותם במקום.

שינויי DNS מתפשטים בהדרגה. בודקים את ההתקדמות בחלון גלישה פרטי, בלי מטמון, ובהרצת הפקודה `nslookup yourdomain.com` בטרמינל. כשה־IP תואם לספק החדש, ה־DNS התעדכן עבורנו. ייתכן שההתפשטות עדיין נמשכת במקומות אחרים.

משאירים את שני הספקים פעילים במשך ההתפשטות. הספק הישן משרת גולשים שמגיעים אליו דרך מטמון DNS. הספק החדש משרת את כל השאר.

שלב 4: הגדרת הפניות 301 אם כתובות ה־URL השתנו

אם מבנה הכתובות זהה, אפשר לדלג על השלב. אם הוא השתנה, כמו שם הדומיין, מעבר מ־http ל־https או מ־www לכתובת ללא www, מגדירים הפניות 301 מיד.

בשרתי Apache מוסיפים את ההפניות לקובץ .htaccess. בשרתי Nginx עורכים את הגדרות ה־server block. ההפניה חייבת לרוץ בספק החדש ולא בישן, כי היא משפיעה רק על גולשים שמגיעים לשרת החדש.

בודקים כל הפניה ידנית. הפניה שבורה פירושה דירוג שאבד.

שלב 5: בדיקה שגוגל מגיעה לאתר

נכנסים ל־Google Search Console תוך שעה משינוי ה־DNS. בודקים בדוח הכיסוי שגיאות זחילה. שולחים את מפת האתר מחדש, גם אם לא השתנתה.

כלי בדיקת הכתובות (URL inspection) מופעל על דף הבית ועל שלושה עמודים פנימיים חשובים. אם גוגל מצליחה לטעון אותם, ההעברה הצליחה מנקודת המבט שלה.

שלב 6: מעקב במשך 48 שעות

בודקים את Search Console מדי יום במשך שבוע. שגיאות זחילה אחרי העברה הן עניין רגיל, כי גוגל מנסה שוב כתובות שנכשלו. אבל זינוק פתאומי בשגיאות 404 או 5xx מעיד שמשהו נשבר.

עוקבים אחרי תנועה אורגנית ב־Analytics. ירידה של חמישה עד עשרה אחוזים בשבוע הראשון היא תופעה רגילה, כשהמטמונים מתרוקנים. ירידה של שלושים אחוזים אינה רגילה.

אם הדירוגים קורסים, בודקים שהספק החדש לא חסם את מנועי החיפוש בקובץ robots.txt או בתגית noindex. שני המקרים קרו בפועל.

מה עלול להשתבש

אזהרות של תוכן מעורב מופיעות כשהספק החדש עובד עם HTTPS, אבל הקישורים הפנימיים עדיין מצביעים על משאבי HTTP. מתקנים אותם במסד הנתונים באמצעות חיפוש והחלפה.

הדואר מפסיק לעבוד אם רשומות ה־MX היו אצל הספק הישן ולא הועברו. מעתיקים את רשומות ה־MX מהגדרות ה־DNS הישנות לפני המעבר.

האתר נטען, אבל קבצים חסרים. בודקים את הרשאות הקבצים בספק החדש. קבצים שהועלו נוטים להיות ברירת מחדל לא קריאה.

מתי כדאי להישאר בספק הישן יותר

אם הספק הנוכחי הוא InterServer ב־7.00 דולר לחודש אחרי החודש הראשון, הדחיפות תלויה במה שעוברים אליו ומדוע. מעבר ל־Hostinger מטעמי עלות, או ל־SherlockHost ב־2.49 פאונד לחודש, יכול לחכות עד שבודקים את אתר הבדיקה ביסודיות. מעבר בגלל שהספק הנוכחי לא זמין או שהאתר לא פעיל, לא יכול לחכות.

הספקים במאמר