payless.host
כיצד להעביר אתר WordPress לאירוח חדש (שלב אחר שלב)
עודכן 15 באוק׳ 2026
לפני שמתחילים
העברת אתר WordPress משמעותה העתקת שלושה דברים: הקבצים, מסד הנתונים, והדומיין. רוב הכשלונות קורים כי אחד מהשלושה דולג או הופנה למקום הלא נכון. כדאי להקדיש שעה שבה האתר יכול להיות לא זמין לזמן קצר, ולוודא שיש פרטי התחברות גם לאירוח הישן וגם לחדש.
אם הספק החדש מציע העברה ללא עלות, כדאי לנצל זאת. החבילה Business ומעלה של HostGator כוללות שירות זה, וכך גם אפשרויות WordPress מנוהל כמו DreamPress 1 של DreamHost ב־14.99 EUR לחודש. שירות שמעביר עבורכם מסיר את רוב מה שעלול להשתבש.
שלב 1: גיבוי האתר הקיים
יש להיכנס ל־WordPress, להתקין תוסף גיבויים כמו UpdraftPlus או Duplicator, ולהריץ גיבוי מלא. הפעולה יוצרת עותק של הקבצים ומסד הנתונים בחבילה אחת שניתן להוריד. צריך להוריד אותה למחשב.
מה עלול להשתבש: הגיבוי נתקע באתרים גדולים. אם הוא נכשל, כדאי לבקש מהספק הנוכחי ליצור גיבוי מפאנל הניהול שלו — רוב הספקים שומרים גיבויים אוטומטיים שניתן להוריד.
כיצד לוודא שעבד: אמור להיות קובץ .zip או דומה במחשב, בדרך כלל במשקל של מאות מגה-בייט או יותר, תלוי בכמות המדיה שהאתר מכיל.
שלב 2: הקמת WordPress באירוח החדש
יש להיכנס לחשבון האירוח החדש ולהשתמש במתקין WordPress בלחיצה אחת — לכל ספק כאן יש אחד. צריך להתקין את WordPress לתיקייה הראשית אלא אם רוצים שהאתר יופיע בתת־דומיין. חשוב לרשום את שם מסד הנתונים, שם המשתמש למסד, והסיסמה שהמתקין יוצר.
מה עלול להשתבש: התקנה לתיקייה הלא נכונה גורמת לאתר להיטען ב־`yoursite.com/blog` במקום ב־`yoursite.com`. אם זה קורה, יהיה צורך להתקין מחדש או להעביר את הקבצים מאוחר יותר.
כיצד לוודא שעבד: יש לבקר בכתובת הזמנית שהספק החדש מספק — בדרך כלל משהו כמו `ip-address/~username`. אמור להופיע מסך ברוכים הבאים הסטנדרטי של WordPress.
שלב 3: העלאת הגיבוי לאירוח החדש
אם נעשה שימוש בתוסף העברה, יש להתקין את אותו תוסף בהתקנת WordPress החדשה ולהשתמש בפונקציית השחזור שלו כדי להעלות את קובץ הגיבוי. אם יש קבצים גולמיים, צריך להעלות אותם דרך FTP במקום ההתקנה הטרייה של WordPress, ולייבא את מסד הנתונים דרך phpMyAdmin.
מה עלול להשתבש: הרשאות קבצים לפעמים נשברות במהלך ההעלאה וגורמות לשגיאות "403 Forbidden". אפשר לתקן זאת על ידי הגדרת הרשאות תיקיות ל־755 והרשאות קבצים ל־644 דרך תוכנת FTP או מנהל הקבצים של הספק.
כיצד לוודא שעבד: יש לבקר שוב בכתובת הזמנית. האתר אמור להציג כעת את התוכן האמיתי, אם כי תמונות עשויות להיות שבורות וקישורים עשויים להצביע חזרה לאירוח הישן.
שלב 4: עדכון כתובות ה־URL במסד הנתונים
WordPress שומר את כתובת האתר במסד הנתונים. צריך להשתמש בתוסף כמו Better Search Replace כדי למצוא כל מופע של `http://oldsite.com` ולהחליף אותו בדומיין החדש או בכתובת הזמנית. כדאי להריץ חיפוש תחילה כדי לראות כמה רשומות ישתנו — בדרך כלל אלפים.
מה עלול להשתבש: החלפת כתובות URL ידנית במסד הנתונים שוברת נתונים מסודרים והורסת את האתר. תמיד צריך להשתמש בכלי שנבנה לכך.
כיצד לוודא שעבד: תמונות אמורות להיטען, קישורים פנימיים אמורים לעבוד, והאתר אמור להתנהג כרגיל בכתובת הזמנית.
שלב 5: הפניית הדומיין לאירוח החדש
יש להיכנס למקום שבו הדומיין רשום — לעתים קרובות אצל הספק הישן, לפעמים רשם נפרד כמו Namecheap. צריך לשנות את שרתי השמות לאלה שהספק החדש סיפק, בדרך כלל במייל קבלת פנים. שלב זה גורם לדומיין להפנות לשרת החדש.
מה עלול להשתבש: שינויי DNS לוקחים עד 48 שעות להתפשט, אם כי בדרך כלל רק כמה שעות. במהלך חלון זה, חלק מהמבקרים רואים את האתר הישן וחלק רואים את החדש.
כיצד לוודא שעבד: אחרי כמה שעות, יש לבקר בדומיין עצמו. הוא אמור להטעין את האתר מהאירוח החדש. כדאי לבדוק גם מטלפון בחיבור סלולרי, מכיוון שהמחשב עשוי לשמור בזיכרון המטמון את ה־DNS הישן.
שלב 6: בדיקה ואבטחה
יש ללחוץ על כל עמוד מרכזי, לבדוק טפסי יצירת קשר, לאשר שהתחברות עובדת, ולוודא ש־SSL פעיל — שורת הכתובת אמורה להציג מנעול. רוב הספקים מספקים SSL ללא עלות דרך Let's Encrypt; אם זה לא מופעל אוטומטית, צריך להפעיל זאת בפאנל הניהול.
מה עלול להשתבש: טפסים עשויים להיכשל אם הם היו קשורים להגדרת הדואר של השרת הישן. צריך להגדיר מחדש טפסי יצירת קשר כדי להשתמש בתוסף SMTP או בשירות הדואר של הספק החדש.
כיצד לוודא שעבד: יש לשלוח הודעת בדיקה דרך כל טופס, להתחבר ל־WordPress גם כמנהל וגם כמנוי, ולאשר שהאתר נטען דרך `https://` בלי אזהרות.
אחרי ההעברה
כדאי להשאיר את חשבון האירוח הישן פעיל לשבוע למקרה שמשהו הוחמץ. ברגע שברור שהאתר החדש עובד, אפשר לבטל את התוכנית הישנה. אם שולם מראש אצל ספק כמו Hostinger או InterServer, ייתכן שמגיע החזר יחסי עבור חודשים שלא נוצלו.